סהר כהן, סיימה את לימודיה באולפנה לפני שמונה שנים. “כתלמידה במחזור א’, תקופת הלימודים באולפנה היתה עבורי חוויה מעצבת”, היא נזכרת. “המחנכות והמורות שהיו לי לאורך הדרך היוו מודל לחיקוי עבורי, יחד עם היותי פעילה בסניף בני עקיבא, האולפנה העניקה לי כלים לעצב את אישיותי, והתוותה לי דרך לחיים ערכיים ומשמעותיים”.
זכורים אצלה במיוחד, הבמה להעצמת כישוריה: “חוג התיאטרון שבו העלינו לבמה עדויות של ניצולי שואה מתקופת מלחמת העולם השנייה, והתפקיד שלי כ’טוביה החולב’ במחזמר ‘כנר על הגג’ בהכתרה שהרמנו בשמינית. המחנכות והמורות באולפנה העצימו אותי מאוד, ונתנו לי את הבמה להוציא אל הפועל כישרונות וחוזקות שגיליתי שיש לי”.
מאז שסיימה את הלימודים באולפנה, המשיכה במסע ההתפתחות האישית שלה; כקומונרית בסניף בני עקיבא, שנה של לימוד תורה במדרשת ‘בינת’ בשבות רחל אצל הרב והרבנית טמיר, ובהמשך כשפנתה ללימודים אקדמיים בתחום החינוך המיוחד והתנ”ך. כיום, היא בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך, נשואה לרועי, איש כוחות הביטחון, ואמא לשניים. “ההחלטה להיות מורה נבעה מהרצון העמוק להשפיע על דור העתיד, על נשות ישראל הבאות, ברוח האמונה של רבי עקיבא, שלפיה ״האבן חוצבת בסלע לא מעוצמתה אלא מכוח התמדתה”.
מבחינתה, לחזור לאולפנה שהייתה עבורה בית, הפעם בתפקיד המחנכת, זו סגירת מעגל מרגשת ומלאת משמעות. “אני מוקירה תודה והערכה עצומה למחנכות ולמורות שלימדו אותי. מרגש במיוחד לעבוד עם מנהלת התיכון עדי הנשקה, שהייתה המורה שלי לתנ”ך בתיכון, והאהיבה עליי מאוד את התנ״ך. אני רואה בתפקידי שליחות, ושואפת להיות דמות משמעותית עבור התלמידות שלי – כתובת שאפשר לפנות אליה בכל עניין”.
נעה הרמוס סיימה את לימודיה באולפנה לפני שבע שנים, גם עבורה התקופה באולפנה הייתה עבורי חוויה מדהימה ומשמעותית. “צמחתי כאן בהמון בחינות – תורנית ורוחנית, חברתית ורגשית”, היא מעידה. “המורות שלי היו עבורי דמויות משמעותיות שליוו אותי לאורך הדרך, ודרכן הרגשתי שמכירים אותי באמת. היה לי כיף להגיע לאולפנה, תמיד הרגשתי שרואים אותי ושיש מי שמקשיב ומכוון”.
בהמשך, עשתה שירות לאומי בזהות יהודית בשילוב גרעין, שם הפכה להיות מורה ליהדות בבתי ספר בדרום. “זו הייתה חוויה מדהימה – פתאום לעמוד מהצד השני, לא כתלמידה אלא כמורה. זה חיבר אותי מאוד לעולם החינוך, להבנה מה זה להעביר תוכן, איך בונים קשר אישי עם תלמידים, ואיך דרך השיח אפשר לפתוח את הלב. החוויה הזו גרמה לי להבין שזה הכיוון שאני רוצה להמשיך בו. אחרי השירות למדתי תואר בחינוך ולאחר מכן חינכתי במשך שנתיים כיתה א'”.
לאחרונה, כשעברה לגבעת שמואל, הדרך ללמד באולפנה הייתה ברורה. “הגעתי לראיון ופגשתי במסדרון את כל המורות שלי מהעבר – זה רק חיזק לי את ההתרגשות והרצון להיות חלק מהצוות כאן”, היא מתארת. “אני מאוד מתרגשת מתחילת שנת הלימודים, מהכניסה לתפקיד ומההזדמנות להיות חלק מצוות המורים של האולפנה. יש בי ציפייה גדולה לפגוש את התלמידות – הפעם מהצד השני – אבל עם יתרון של מי שהייתה כאן כתלמידה, שמכירה את האווירה והשטח מבפנים. אני מקווה להביא איתי את הניסיון שצברתי יחד עם הזיכרונות הטובים שלי, כדי ליצור חיבור אמיתי ומשמעותי עם הבנות”.
אורית קאופמן, מנהלת אולפנת אמית גבעת שמואל: “חזרת בוגרות האולפנה כדי ללמד בה, על אף שמדובר באולפנה צעירה יחסית, מלמדת יותר מכל על ההצלחה הגדולה והמשפחתיות שנמצאת אצלנו מעל הכל. מאחלת לנו, לנעה ולסהר הרבה הצלחה”.