חודש הגאווה נפתח השבוע במחלוקת סביב הנפת דגלי גאווה בבתי הספר בגבעת שמואל וייסגר בעוד כחודש עם אירוע הפנינג הגאווה ה-2 בתולדות גבעת שמואל, שבשנה שעברה נערך בהשתתפות מאות תושבים מכל הזרמים ומכל הגוונים. ביקשנו גם לשמוע – מה חושבים התושבים ונציגיהם במועצת העיר על הנושא שבמחלוקת?
אחרי שבתחילת השבוע התעוררה סערה בעקבות הנפת דגל הגאווה בבי”ס בגבעת שמואל והסרתו, בהמשך השבוע כבר הודיע אבי קלמה, תושב רמת אילן ומארגן אירוע הגאווה השנתי בגבעת שמואל כי לבקשת תושבים רבים, החליט על דחיית הפנינג הגאווה שארגון, למועד חדש בסוף חודש יולי, וזאת מתוך התחשבות בציבור הדתי שביקש לקחת חלק ולתמוך בארוע, אך נמנע מלעשות זאת מכיוון שהמועד המקורי חל בתוך תקופת “בין המצרים” שבה נהוג שלא לקיים אירועים מסוג זה.
ביום שלישי קיימו חניכי אילנוער שברמת אילן פעילות בסימן חודש הגאווה. במהלך הפעילות הגיעו חניכי כל שכבת גיל עם ביגוד בצבע אחיד להם, ולבסוף התערבבו ויצרו את דגל הגאווה, המשלב בתוכו את הייחודיות של כל אחד, היוצרת יחד, משהו משותף.
“בגבעת שמואל ישנה אוכלוסיה מגוונת ומעורבת של דתיים וחילוניים וברובה היא אוכלוסייה מכילה ומכבדת איש את רעהו,” כתב תושב העיר אבי קלמה בתגובה לפעילות המיוחדת של בני הנוער, “לצערי הרב, ישנו קומץ של אנשים עם דעות קיצוניות אם זה מתוך התושבים ואם מתוך נבחרי הציבור שלנו שמנסים לחבל ולהרוס את הגשר החברתי הנפלא בין שני המגזרים..”.
“..לכן אנו מציינים החודש את אירועי הגאווה גם בגבעת שמואל זו הפעם השניה. לאחר הצלחה גדולה בשנה אשתקד. אירועי הגאווה נועדו כדי להגיד די! די לגזענות, די לאלימות, די לשנאה, די להפליה ודי להומופוביה.” הוסיף קלמה.
כאמור, בסוף החודש יתקיים אירוע הגאווה המרכזי אותו מארגן קלמה, הארוע יכלול קבלת שבת קהילתית “בסימן אהבת חינם” ובתוכנית יהיה פיקניק משפחות, הצגת הילדים “שבת הזהב” של תיאטרון אורנה פורת, זמרת אורחת, פינות הפעלה לילדים ודוכני אוכל.
בפוסט שפרסם על כך קלמה בקבוצת התושבים גבעת שמואל שלנו בפייסבוק הוא זכה לעשרות רבות של תגובות, חלקן תומכות ומחבקות וחלקן מתנגדות. “מה בדיוק יש לחגוג?!” כתב אחד המגיבים, “מה זה בכלל עסק שלנו מה פלוני-אלמוני עושה במיטה?” כתב אחר. “סטרייט שהולך יד ביד עם בת הזוג שלו זה טבעי, כל השאר זה לא טבעי,” כתב מגיב שלישי והוסיף, “אתה בחרת להיות שונה – תתמודד!”
פנינו גם לנבחרי הציבור, חברי מועצת העיר המייצגים בדעותיהם את תושביה ושמענו מהם התייחסות נוספת לאירועים.
“דעתי היא שאנחנו כעיר מעורבת מקבלים את כולם.” כתבה חברת מועצת העיר מיכל נתנאל, “תמכתי בשנה הקודמת באירוע הגאווה שהיה מקסים בעיניי אתמוך גם השנה ובשנים הבאות. ‘ואהבת לרעך – גם אם הוא לא כמוך’.” חתמה נתנאל את דבריה.
גם חבריה לסיעה משה מרר ומנחם צרויה הביעו תמיכה בקהילה הגאה בגבעה ובקיום אירוע הגאווה. ואף הוסיפו כי “סיעת חופש לעתיד תתמוך ותעזור בקיום האירוע, כפי שפעלנו בשנה שעברה.”
גם בסיעתו של ראש העיר ברודני הגיבו במסר אחיד ומשותף לחברי מועצת העיר בני סומך, שלומית מנטל, עינת כרמל ויוסי ברודני: “אנו חברי מועצת העיר של “גבעת שמואל אחת”, בראשות ראש העיר יוסי ברודני, חברים בסיעה מעורבת, המורכבת מחילוניים ודתיים כאחד, הפועלים למענם של כלל תושבי העיר, מתוך אחדות וקירוב לבבות. כידוע, גבעת שמואל הינה עיר קהילתית מעורבת, שחיים בה בהרמוניה קהילות ואוכלוסיות שונות ומגוונות ואנו דוגלים בקיום חיים פלורליסטים ושיח מכבד וראוי בין כולם, שיש לשמור עליו בכל מקום ובפרט במרחב הציבורי. בהצלחה לכולם”
דווקא מחבר מועצת העיר מטעם הבית היהודי, עדי גרוס התקבלה התגובה הרחבה ביותר, לדבריו, “אני חבר מועצת העיר בגבעת שמואל, דתי, כיפה סרוגה. ואני מאמין בסובלנות. חביב כל אדם שנברא בצלם אלוקים. המחקרים מראים שאדם נולד כך ואין כאן בחירה. וגם אם בחר זו זכותו וחייבים לכבד את השונה. אין מקום לביטויי שנאה והשמצות, חייבים לכבד.”
עוד הוסיף גרוס ואמר כי הוא “מתבייש בדתיים שלא יודעים לכבד את השונה ואת האחר, אך הרוב הדומם בגבעת-שמואל הוא פתוח ומכבד. כך אני מחנך את ילדיי. ויותר מזאת, אני אף, מבטיח לעשות מאמץ ולהגיע בעצמי”.
גם חברתו לסיעה של גרוס, מירי אברג’ל התייחסה לנושא ואמרה: “עירנו גבעת שמואל מאופיינת בתמהיל חברתי יחיד ומיוחד.
חיים בה זה לצד זה דתיים וחילוניים בגוונים ובסגנון חיים שונה אך המשותף לכולם,כך על פי הכרותי ,היא תפישת ״חייה ותן לחיות״: דוסים, לייטים, דתיים שקופים, מסורתיים וחילוניים, לכולם יש מקום של כבוד, ללא כל דופי.”
אך יחד עם זאת, הוסיפה אברג’ל, “בימים אלו רוח התקופה מזמנת קולות של זכויות הלהטב״ים ומצעדי גאוה. רוב תושבי העיר ואני בתוכם לא נכנס לחייו הפרטיים של האחר ושופט את סגנון חייו. איש הישר בעיניו יעשה ללא ביקורתיות ושיפוטיות בתוך ביתו פנימה. כלפי חוץ, בעירנו המיוחדת אין מקום להנפת דגלים, בטח שלא על מבני ציבור כשבתוכם בתי הספר, ולא למצעדים ולהפגנות ברחובות אשר פוגעים ברגשותיהם של רובו המוחלט של הציבור בגבעת שמואל והורסים את מרקם החיים הייחודי בעיר. זה לא מתאים ונוגד את מה שקורה כאן במהלך 364 הימים האחרים בשנה. מי שמאד דחוף לו למחות, מוזמן לפנות לעירנו השכנה תל אביב.”
סגן ראש העיר ויו”ר הבית היהודי בגבעת שמואל יעקב ויליאן בחר שלא להגיב
חבר מועצת העיר רונית לב כתבה: “צריך לדעת לקבל את האחר, צריך לדעת לכבד כל אדם באשר הוא אדם – ואהבת לרעך כמוך, גם אם אינו כמוך. כולנו עם אחד”
חברה לסיעה של לב, צחי סטולוביץ אמר כך: “אני מאמין בכל ליבי בזכותו הבסיסית של כל אחד לנהל את חייו הפרטיים והאישיים לפי מיטב אמונתו, מחשבתו ונטייתו. זכויות אזרחיות וחברתיות מגיעות לכל אדם באשר הוא אדם. הבסיס שעליו גדלתי והתחנכתי – ״חביב אדם שנברא בצלם״ ו-״אהבת לרעך כמוך״.
“זכינו בכך שבגבעת שמואל קיימת הטרוגניות וקיימים גוונים רבים של זהויות, אמונות ודעות. זה המיוחד שבה. היכולת שלנו לחיות אחד לצד השני ולאפשר לכל אחת ולכל אחד להיות פעיל במרחב הציבורי מובילה אותנו לצורך וההכרח לאזן ולהכיל אחד את השני. זה הכח והחוסן שלנו כקהילה.”
בנוגע לאירוע הגאווה ההמוני המתוכנן לחודש הבא אמר סטולוביץ’, “באיזון הזה, לדעתי, יש מקום לשני האירועים שהתקיימו במקביל ובנפרד בשנה שעברה וזאת כל עוד נשמרת המסגרת של הכבוד ההדדי ושמירת מרחב מוגדר, נפרד וברור לכל קבוצה (וכאמירה ברורה – אני נגד מצעדים).”
“האיזון כורך בתוכו שאלות ספציפיות וקונקרטיות בנוגע למיקום האירועים ולעוצמתם. עצתי ודעתי שטוב תעשה כל קבוצה שתיקח על עצמה את הריסון הנדרש. אף חושב אני שהעיריה, נבחרי הציבור והמנהיגות העירונית צריכים לייעץ ולוודא שכך ייעשה. לצד זאת נעמוד מאחרי האמירה הברורה והערכית – ״כל ישראל ערבים זה לזה״ – המכתיבה לכולנו את הזכות והחובה של אחד כלפי השני. אסור לשכוח את זה.”
כאמור, בנוסף לסגן ראש העיר יעקב ויליאן שבחר שלא להגיב, גם חברי מועצת העיר הרצל ארביב (ג”ש-מחוברים) ומשה קייקוב (ש”ס) ביקשו שלא להתייחס לנושא.
גם תגובתו של חבר המועצה גל לנצ’נר לא התקבלה עד פרסום הכתבה.