אביחי טבקתושב הגבעה, עורך הדין – ד”ר שי שגב נחשף גם הוא לפולמוס אודות העומס החריג ופתיחתם החופשית של הפארקים והגינות הציבוריות בגבעת שמואל לכל תושבי האזור. עכשיו הוא מנסה לנתח, בלב ומחשבה פתוחים לשמוע – ומתוך כבוד הדדי – מה עומד מאחורי הדברים?
זכינו ועירנו הינה עיר שקטה ללא ויכוחים ופולמוסים ותושבי העיר חיים זה בצד זה גם אם לא תמיד רואים עין בעין. יש נושא שגורר מחלוקות, והוא ביקורים של שכנינו מהעיר הסמוכה בגנים העירוניים, ובמיוחד בפארק רמון. גם מחלוקת זאת היתה קלושה ואפילו די סמויה, עד שנפתחה לאחרונה הגינה החדשה.
בלכתי לבית הכנסת בחול המועד ראיתי את שכנינו צועדים מכיוון בני ברק לכיוון הפארק. לאחר מכן קראתי בפייסבוק (אבל לא ראיתי) שהגיעו מאות ילדים מדי יום, חלקם באוטובוסים מאורגנים מיישובים אחרים. הרעש והלכלוך קוממו חלק מתושבי הגבעה, שגם פרסמו על כך פרסומים שונים ברשת החברתית, ומנגד נשמעו דעות הפוכות. כך, נשמעו דעות למנוע ממי שאינם תושבים להיכנס לפארק:
- סוג אחד של טענות התייחס למטרדים הכוללים את כמות המבקרים הרבה והחריגה, הרעש, הלכלוך. ובהמשך לכך עלויות התחזוקה והניקיון נופלות על תושבי גבעת שמואל, משלמי המיסים.
- סוג אחר של טענות נעוץ בכך שעירית בני ברק אינה דואגת לגינות לתושביה, ואין סיבה שכל אלה יציפו את המקומות שעירית גבעת שמואל הקימה עבור תושביה היא, וכך יוצא שתושביה אינם יכולים ליהנות מהמתקנים, התפוסים על ידי מאות ילדים אחרים. וגם תופסים מקומות חניה שחסרים בעירנו.
- ובהמשך לכך היו שאמרו שאין בעיה שיגיעו תושבי ערים אחרות, שמהן תושבי גב”ש יכולים ליהנות (קרי שיש להם פארקים שגם תושבי גב”ש מגיעים ליהנות). אבל אין הדדיות כזאת מול ב”ב, שכאמור אינה דואגת לתושביה. לגבי טיעון זה הייתי מסתכל במבט רחב יותר. הרי תושבים לא מעטים של גב”ש הולכים לקניות בב”ב (שם ניתן להשיג מוצרים במחירים יותר זולים), שיעורי תורה, תפילות, גמ”חים.
- ויש שהתייחסו להיבטים רחבים ועדינים יותר, של (ניסוח שלי לדברים שקראתי) “הם לא מקבלים אותנו אז למה אנחנו צריכים לקבל אותם…”
- יש קבוצה שמאוד נפגעת מהנושא, יותר מאחרות, והיא הקבוצה של הבניינים שמתגוררת ממש מול הפארק וסובלת מאוד מהרעש עד שעות מאוחרות. ידוע לי על תושב שעבר דירה בגלל הרעש.
עד כאן חלק מטענות המתנגדים.
מאידך, היו אחרים שסברו שאין מקום למנוע מתושבי ערים אחרות, לא משנה אילו ערים, לבקר בגינות:
- בכל עיר יש גינות או אתרים אחרים ולא שמענו שמגבילים את התושבים להיכנס אליהן.
- העיריה היא האחראית על תחזוקת הגינות ונקיונן בגבעת שמואל כמו במקומות אחרים.
- יש שאמרו שהמניע להתנגדות הוא על רקע של אי קבלת האחר. אנחנו עם אחד, וצריכים להרבות אהבה. מה זה משנה דתיים או חילונים. בחופש עם ישראל יוצא החוצה ויש לקבל את כולם באהבה.
- ניגש אלי איש תושב הגבעה מתוסכל מהמחלוקת הזאת, ואמר לי, אינני מבין מדוע למנוע מילדים את השמחה. זהו חסד! רק חלוקת סלי מזון זה חסד? גם לאפשר לילדים לשמוח זה חסד!
ויש שהציעו פתרון ביניים, כמו להגביל את מספר הנכנסים, להגביל את שעות ההפעלה, וכן לחייב את מי שאינו תושב גבעת שמואל בתשלום סימלי עבור הכניסה, כל אלה יסייעו לאזן את הכמויות.
כמובן שיש כמות סבירה שכל פארק יכול להכיל מבחינת כללי הבטיחות ואם יש מצב של הצפת הפארק חייב להיות פיקוח במקום.
מסיבות לא ברורות, במהלך חול המועד נסגר פארק החבלים וכל מי שהגיע לשחק בו נאלץ לחזור לביתו.
מי צודק?
כמובן שקטונתי להכריע בין הדוברים. ויש שיקולים לכאן ולכאן. כמובן שיש להתחשב יותר באלה שנפגעים ישירות ובמיוחד בתושבים המתגוררים בקרבת מקום. אבל נוכל לקבל נקודת מבט מהמקורות.
השבוע אנו מתחילים לקרוא את פרקי אבות. בפרק ה’ משנה י’ יש בדיוק ביטוי למבוכה כיצד להתייחס לעניין הזה: “האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום.”
מעניין, שלגבי כל שלוש המידות האחרות אין מחלוקת (אין “יש אומרים”), רק לגבי המידה הזאת. מדוע? נלענ”ד ש-
- אין דין מי שמתגורר במרחק 20 מטר מהגינה, כדין מי שמתגורר בקצה השני של העיר. ואין דין מי שילדיו כבר גדולים ואינו זקוק לגינה, כדין מי שילדיו רוצים מאוד לשחק בגינה החדשה ואינם יכולים. במלים אחרות, יש הרבה מאוד שיקולים, כמספר האנשים וכמספר הנגיעות שלהם לעניין, וטבעי והוגן שכל אחד ידאג לעצמו. זו מידה בינונית. זה לא חסד. אבל גם לא חמס. שנים אוחזים? יחלוקו. החלוקה היא שכל אחד נשאר עם מה שהיה שלו מלכתחילה.
- כאשר אתה נותן לצד אחד, אתה פוגע בצד השני. מדוע בחרת לפגוע דווקא בצד ב’ ולא בצד א’? אברהם אבינו לימד אותנו שאין לנו זכות להיות צדיקים על חשבון אחרים.
- כל אדם וכל עיריה בוחרת לה את היתרונות והחסרונות שלה. ולכן אם ב”ב החליטה שבעיר שלה לא תהיינה גינות ציבוריות, היא מפצה את התושבים בצורה אחרת. מי שגר במקומות אלה מעוניין לקבל את התמורה הנגדית ומוותר על גינות משחקים. ולכן צודק שכל אחד יהיה ויחיה עם הבחירות שלו.
- מאידך, אף פעם איננו יודעים מה הסיבה האמיתית ל”שלי שלי שלך שלך.” לעתים הדבר נובע משיקולים לא ענייניים, משיקולים של רכושנות והיעדר אמפתיה, מסתם העדר של “ואהבת לרעך כמוך”. ואז זו מידת סדום.