משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע”ש לוי אשכול כשברשימת הזוכים היוקרתית נמצאת גם תושבת גבעת שמואל לבנה מושון-קוזק.
כמדי שנה מעניק משרד התרבות והספורט את פרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית, כאות הוקרה על פועלם בתחומי הספרות השונים: שירה, סיפורת, מחזה, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית. מטרת הפרס, היא הבעה הוקרה והערכה לספרות העברית ועודד מצוינות בכתיבה הספרותית העברית. השנה בחררה ועדת השיפוט של פרסי היצירה לסופרים עבריים ע”ש לוי אשכול להעניק את הפרס ל-14 זוכים, ולזוכה אחד בקטגוריה החדשה ליוצרים שורדי שואה. הפרס בשווי כולל של 600,000 ₪ יתחלק באופן שווה בין הזוכים ולכל אחת ואחד יוענק פרס בסך 40,000 ₪.
בין שמות הזוכים ניתן למצוא את תושבת גבעת שמואל הסופרת לבנה מושון-קוזק. יחד איתה ברשימה נמצאים הלה בלום, נורית גרץ, ירמי פינקוס, רועי חן, עמיחי חסון, נעה ידלין, ינץ לוי, יעקב מאיר, רותו מודן, שירה סתיו, אתגר קרת, אלי שמואלי והזוכה בקטגוריה החדשה ליוצרים שורדי שואה – שלום אילתי.
למקומונט גבעת שמואל סיפרה לבנה, תושבת רמת אילן ב-33 השנים האחרונות, על אהבתה לעיר ולשכונה ועל הקשר החם שלה ושל ילדיה לנוף ילדותם. “למרות שאת ילדותי ונעוריי עשיתי בתל אביב. עלילת ספרי “שתיקת הצמחים” (שהיה מועמד לפרס ספיר; א”ט) מתרחשת בנוף הסביבתי של בקעת אונו, והיא מבטאה געגוע לשדות הבר והפרדסים שהשתרעו סביב ושיוו למקום ניחוח כפרי מיוחד”.
“זכייתי לאחרונה בפרס ראש הממשלה לסופרים מתייחסת ליצירותיי שכתיבתן התאפשרה בשקט ובנועם של מקום מגוריי – גבעת שמואל”, הוסיפה.
בנימוקי הועדה נכתב על הסיבות לבחירה בלבנה, “לבנה מושון פועלת ויוצרת בספרות הישראלית מזה כארבעים שנה, וכתיבתה הפורייה, המגוונת והאיכותית מקיפה יותר מארבעים ספרים, ובהם רומנים וסיפורים למבוגרים, פרוזה סיפורית לילדים ולנוער, וכן סדרות של אגדות מעובדות וקבצי פתגמים לילדים.”
“נציין במיוחד את שני הרומנים האחרונים מפרי עטה: “שתיקת הצמחים” (2014) ו”כריתה” (2019), ובהם מופת של התבוננות ריאליסטית דקה, אמפתית וסבלנית במצבי נפש מורכבים. ניכרת במיוחד רגישותה של המחברת לדמויות המתמודדות עם חולי, נכות וטראומה. מצוקות חייהן נשזרות בתיאורים אמינים של המציאות הישראלית הספוגה כשלעצמה הדהודים כאובים מן העבר, ובמיוחד מזיכרון השואה.”
“לשונה של המחברת קובעת ברכה לעצמה: עשירה, פיוטית, מדויקת, אך נמנעת מהתייפייפות סגנונית לשמה ומשמשת כלי הולם לתכנים החווייתיים המעוצבים ביד אמן”, ציינו השופטים בנימוקיהם.