אבי קלמה הנציג הבעיר של גבעת שמואל ברשימת מפלגת תקווה חדשה, חושף בראיון שערכנו איתו, מדוע בחר להשתייך דווקא לתקווה חדשה, באלו קשיים נתקל כשארגן את אירוע הגאווה הראשון בגבעת שמואל ומה משך אותו בהליך ההורות המשותפות.
אבי, לפני הכל, כמה מילים על עצמך.
אבי קלמה, בן 44, חי עם בן זוגי שרון ואבא בהורות משותפת ליהונתן ומיכל, תאומים בני 7.5.
מיד לאחר שחרורי מצה”ל התחלתי את דרכי בעולם התרבות. כסטודנט עבדתי למחייתי ולמימון לימודיי בתיאטרון הקאמרי. זו הייתה אמורה להיות עבודה זמנית לתקופת הלימודים אבל התוכניות השתנו ואני כבר 23 שנים בתפקידי ניהול בתיאטראות הגדולים בארץ.
ב 5 שנים האחרונות אני עובד בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. לצערי בשנה האחרונה כמו כולם גם אני בחל”ת.
בימים אלה ממש לכבוד חג פורים, אנו מקיימים פסטיבל הצגות דיגיטלי כדי להחזיר את התרבות לילדים שכל כך התגעגעו לתיאטרון.
נשמח אם תוכל לפרט יותר על תהליך ההורות המשותפת, מה הוביל אותך לבחור בהורות משותפת ואיך עד כה אתה מסכם את החוויה?
אני מגיע מבית מסורתי. הוריי רצו משפחה גדולה. יש לי ששה אחים נוספים. כשהבנתי שאני גיי, ידעתי שעל משפחה משלי אני לא ארצה לוותר.
בגיל 32 התחלתי לחשוב יותר ברצינות על הדרך בה אצור את המשפחה שלי. היו לי לא מעט לבטים בעניין. אך מכיוון שנושא הפונדקאות הוא תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד הוא לא עמד על הפרק מבחינתי.
החלטתי לחפש את האשה המתאימה ביותר שתהיה אם ילדיי וביחד נגדל בהורות משותפת את הילדים שלנו. הכרתי את שרון, אם ילדיי, בחורה מדהימה והאמא הכי טובה לילדים שלי שיכולתי לבקש לעצמי.
אנחנו מגדלים ומחנכים אותם על הערכים עליהם גדלנו. אנו חוגגים יחד את כל החגים ושומרים על המסורת היהודית. אגב, גם בן זוגי בחר באותה הדרך. כיום אנחנו משפחה אחת גדולה.
מדוע בחרת להשתייך למפלגת תקווה חדשה?
כל חיי הייתי ליכודניק גאה. אך בשנים האחרונות תנועת הליכוד היא לא אותה תנועה שהייתה בעבר ולכן חיפשתי אלטרנטיבה. גדעון סער הוא אלטרנטיבה ראויה. הוא ושאר חברי מפלגת תקווה חדשה הם אנשים ערכיים. שיהוו דוגמא לילדים לנו. ממש כמו פעם…
אני מאמין שרק גדעון סער יכול להקים ממשלה ממלכתית, יציבה וערכית שתהיה ממשלה של כולם. הגיע הזמן לשינוי. בשנים האחרונות גדל השסע והפילוג בעם. פילוג שלא היה כמותו.
לגדעון סער יש רקורד עשיר, הוא איש שיודע לחבר ולכן הוא המנהיג היחיד שיכול להרכיב ממשלה ולאחד תחתיו את שאר המפלגות.
חשוב לי להבהיר שכל הצבעה למפלגה אחרת תגרום לכך שנמצא את עצמנו בעוד כשנה בסבב בחירות נוסף ולצערי לא נצא מהלופ הזה של בחירות מיותרות.
היית הראשון לייסד לפני שנתיים את אירוע הגאווה הראשון בגבעת שמואל. באילו קשיים נתקלת בארגון האירוע, הרי גבעת שמואל מוכר כעיר דתית האם הייתה זה היה מכשול? והאם חששת לפני האירוע? איך הייתה ההרגשה אחרי האירוע הראשון?
נכון. לפני שנתיים יזמתי בעירי, גבעת שמואל את אירוע הגאווה הראשון. אירוע משפחות בסימן הסובלנות וקבלת האחר. חשוב לי לדייק. גבעת שמואל זו אינה עיר דתית. זו עיר מעורבת בה מתגוררים חילוניים ודתיים. יהודים וערבים. יש בה הכל. לצערי הרב כמו בכל מקום ישנם קיצוניים. כך גם בגבעת שמואל.
לצד התמיכה הגדולה שקיבלתי מהתושבים היו גם קריאות להחרמת האירוע ואף הייתה תהלוכה כנגד, שמרכזה הייתה האמירה שמשפחה זה אבא ואמא. זו בדיוק הסיבה שחשוב לקיים גם בשנת 2021 את אירועי הגאווה. היום ישנם סוגים שונים של משפחות. בנוסף למשפחה הקונבנציונלית, יש משפחות של אבא ואבא או אמא ואמא, ישנם משפחות בהן יש רק אב או אם יחידניים ויחידניות. וזה לא בהכרח אומר שהם משתייכים לקהילה הגאה. אלא פשוט מבחירה ואנחנו כחברה ליברלית צריכים לכבד את בחירתם. נעשו שינויים בטפסים במערכת החינוך.
היו לי לא מעט חששות לפני האירוע. קיוויתי שהכל יעבור בשלום. וכך היה. התחושות לאחר האירוע היו מצויינות. פנו אליי הורים דתיים וחרדיים שנכחו באירוע והגיעו לתמוך בבן או בבת שלהם. זה נושא שנוגע בכולנו ללא הבחנה בדת מין וגזע.
בהזמנות זו, אני רוצה לומר תודה גדולה לאגודת הלהט”ב על התמיכה והעזרה לאורך כל הדרך. האגודה עושה עבודת קודש. ואני מקווה שאצליח להיות נציג בכנסת הבאה ולפעול דרכה גם בעבור קהילת הלהט”ב, בין היתר בתיקון חוק הפונדקאות וטיפול בלהט”בופוביה.
אתה עוסק בתיאטרון כל חייך, היום אתה נמצא בתיאטרון אורנה פורת. זה לא סוד שבתקופה האחרונה כבה האור של עולם התרבות והתיאטרון. איך זה נגע בך. מה אתה רואה שאפשר לעשות על מנת לשפר את המצב הקיים?
ענף התרבות הוא אחד הענפים שנפגע בצורה הקשה ביותר בתקופת הקורונה. אין ספק שמדינת ישראל צריכה לעשות הרבה יותר ולהעלות את תקציב התרבות. ענף כל כך חשוב שלא טופל כמו שצריך, היום יותר מתמיד צריך לדאוג לענף התרבות.
התיאטרון יחזור דעתך להיות כפי שהיה או שיכול שינוי רציני?
ברור! אנחנו עם שוחר תרבות. אולמות התיאטרון היו מלאים לפני תקופת הקורונה ואין לי ספק שהקהל רק מחכה לפתיחה מלאה של האולמות.