אמילי עמרוסי, עיתונאית שהתגוררה בעבר בישוב טלמון בבנימין וכיום מתגוררת בירושלים, התארחה בחג שמחת תורה בגבעת שמואל. בפוסט שפרסמה בחשבון הפייסבוק הפרטי שלה שיתפה עמרוסי בהלם ובצער על מקומן של הנשים בהקפות בגבעת שמואל: “מה שברחבי הארץ הוא פרי המאבק של לפני עשר שנים- בגבעת שמואל נשאר כמו במאה ה-18”.
בפוסט שכתבה וזכה לעשרות תגובות ושיתופים הדגישה עמרוסי כי לא מדובר במחקר מקיף שערכה, אלא בתצפית על ארבעה בתי כנסת גדולים ומרכזיים שהוו עבורה מדגם מייצג. בכל ארבעת בתי הכנסת בהם ביקרה עמרוסי שמה לב כי הנשים יושבות בעזרת הנשים ורק מביטות בגברים הרוקדים, בלי לקחת חלק בריקודים עם ספרי תורה או בקריאת נשים.
לדבריה, כששאלה מדוע לא מעבירים את ספר התורה גם לעזרת הנשים, נענתה בתשובה: ‘מה פתאום, ולמה שנרצה?’, ‘דברים כאלה תחפשי בגוש עציון’, ‘את מי זה מעניין’, ״מה הבעיה לרקוד עם עצמנו’ ועוד. גם קריאת התורה לנשים, נעשתה בגבעת שמואל “רק במסגרות שנחשבות חתרניות או במניינים שמכנים אותם מראש שיוויוניים (ויש מעט כאלה בגב״ש) ולא בכל בית כנסת. כולם הפנו אותי לבית העם, מקום שבו ריכזו את הפמיניסטיות הרוקדות”. כך כתבה עמרוסי בצער והלם.
עמרוסי אף ציינה כי במקום מגוריה הקודם, כאמור היישוב “טלמון” בבנימין, שנחשב לישוב שמרן, כבר עשר שנים נהוגה עליית נשים לתורה לפי ההלכה. וגם בקהילה בה היא מתגוררת היום בשכונת קריית מנחם בירושלים, מתקיימת עלייה לתורה של נשים “ומשתתפות בה נשים מהצד הימני של הציר הדוסי”. כך לדבריה.
בין התגובות לפוסט היו תגובות תומכות ותגובות מתנגדות, הן של תושבי העיר והן של אנשים מבחוץ. גליה, תושבת העיר כתבה כתגובה לפוסט כך: “זאת לא הפעם הראשונה שאת כותבת פוסט שעולב בתושבי הגבעה הנהדרים. מי שמך לבדוק אותנו ולחלק לנו ציונים? ואגב, להציץ במשך חצי דקה לעזרת נשים (ראינו אותך), לא נחשב שהיית בבית הכנסת כדי להסיק מסקנות. תחסכי מאיתנו.”
את הפוסט עמרוסי סיימה במילים: “והנה אני מגלה שהעיר הדתית בישראל, שנחשבת (אולי בטעות) לבירת הלייטים/ חפיפניקים, משמרת את אותם מעגלי גברים סביב הקודש, ונשים רחוקות. תימהון”.