סידרנו. תיקתקנו את הבית. הכל היה מסודר לפני שנייה..ושוב- הכל מתבלגן מחדש! איך זה הגיוני? איך מתמודדים בדרך הטובה ביותר עם התופעה הזו?
קודם כל נבין ונפנים שבעצם, זה נורמאלי לגמרי. אנחנו לא חיים בבית מלון, אנחנו לא רובוטים, ואף אחד לא מצפה שהבית לא יהיה דינאמי, פעיל, חי ונושם. זה בסדר גמור שאנחנו מתנהלים בבית באופן שוטף, קליל וזורם. כך אמור להיות בבית. בית זה חיים שוטפים וגועשים. בלגן, חוויות, מריבות וצחוק. וכמה טוב שהוא כזה. מצד שני, אנחנו רוצים לחיות במרחב שנעים לנו לחיות בו ולהרגיש פניות, אווירה טובה, סדר בעיניים ונגישות.
אני ממליצה להתנהל באופן כזה שיהיה לנו קל ומהיר להניח כל פריט בחזרה במקום. לכן, הזכרנו את חשיבות המיקום וההגדרה המדויקת. אבל לפעמים, מאתגר להחזיר למקום את הפריט מיד לאחר השימוש שלו. אין זמן. אין לנו “שנייה לנשום”… או שפשוט אין כח.
ניתן לבחון את האפשרות של “פינת מעבר”. כלי אחסון פתוח, אסתטי ונחמד, שיהיה ממוקם בשולחן בפינת אוכל או על מדף במסדרון.. היכן שמתאים, ובו נשים את הפריטים שאין לנו אפשרות לשים אותם במקום מיד לאחר השימוש. לדוגמא: מסמכים מהדואר, מפתחות, פלסטר, עיפרון או כל פריט אחר. ברגע שהכלי אחסון עולה על גדותיו, נמיין את הפריטים שהוא מכיל, כל פריט למקום המדויק לו במרחב הביתי. ניתן לקבוע זמן קבוע בשבוע שבו מפנים אותו לקראת שבוע חדש.. (ברוב המקרים, הוא מתמלא תוך שבוע….)
בנוגע לפרטי לבוש, ניתן למקם מתלה בגדים כלשהו במרחב מסוים בבית ולהניח בו את המעיל, העליונית או בגד שהחלפנו ללא תכנון. כך, פרטי הלבוש לא יהיו זרוקים ומפוזרים ברחבי הבית. וכמו בפינת המעבר הכללית, כך גם בנוגע לפרטי הלבוש: ברגע שהמתלה עמוס, לפנות מתוכו את הפריטים, כל אחד למקום שלו במרחב.
הדרכים האלו מאפשרות לנו להתנהל בצורה נכונה והדרגתית ולא להיות משועבדים לסדר ולארגון באופן תמידי. בכל אופן, חשוב שנרגיל את עצמנו ואת בני המשפחה להחזיר כל דבר למקום ברוב המקרים. כך אנחנו חוסכים לעצמנו השקעה מרובה בהמשך. כי הבלגן מתעצם ונהיה חסר שליטה ברגע שלא מטפלים בו בטווח קצר יחסית. הדחיינות, שטף החיים, יוצרים לנו אשליה “עוד מעט נחזיר למקום.. מה היקרה אם נשאיר את זה פה לרגע?” ואז זה נהיה מן כדור שלג מתגלגל שלא פשוט לעצור בעדו.
חשבו כמה קל ופשוט יחסית להחזיר למקום או לפינות ה”המעבר”. ההתנהלות הזו מאפשרת לנו קלילות ומרווח נשימה ברצף הזמן. היא מאפשרת לנו לנהל את המרחב במקום שהמרחב ינהל אותנו. ההתנהלות הזו מאפשרת לנו להתאמת מול המציאות ולא לברוח ממנה. והכי חשוב- היא מאפשרת לנו לשבת על הכוס קפה בערב, תוך זמן קצר יותר…
תחשבו על זה.
בת-אל אליאב.