אביחי טבקעל פי הדו”ח עליו חתום רו”ח עמית סעדון אשר ביצע את הביקורת עבור משרד הפנים, “בדו”ח הביקורת המפורט צויינו הממצאים…. אשר מצביעים על חריגה מהנחיות המחייבות את העירייה”.
בין היתר מציין הדו”ח כי מתוך 10,292 הנכסים המחויבים בארנונה בגבעת שמואל וכוללים דירות מגורים, משרדים, בתי עסק וכדו’ – 5,506 נכסים, אחד מכל שניים, נמצא בחוב כלשהו לעירייה שטרם נגבה, ובסך הכל חובות התושבים ובעלי העסקים לעירייה עומדים על קצת יותר מ-36 מיליון ₪, השקול לכ-20% מהתקציב השנתי של העירייה, שבשנת 2021, מושא הדו”ח, עמדה על 183 מיליון שקלים.
>> לקריאת דו”ח הביקורת המלא של משרד הפנים על עיריית גבעת שמואל לחצו כאן <<
תחום נוסף שנבדק הוא הקצאת המשאבים ומתן תמיכות לתנועות הנוער. המבקר מציין בדו”ח כי הנוהל הקיים במשרד הפנים נוער על מנת לקדם מנהל תקין, שוויון, שקיפות חסכון ויעילות ובא למנוע פגיעה בטוהר המידות אך בתוך כך מציין בנפרד כי בהתאם להסכם מתמשך עם מתנ”ס למרחב, העניקה העירייה למתנ”ס את ביצוען של פעילויות תרבות, חינוך, ספורט ופנאי – ובתוך כך גם כל פעילות תנועות הנוער – והעירייה אינה הגוף המארגן אותן “אך הן פעילויות תנועות הנוער והן ניהול המתנ”ס מפוקחים על ידי העירייה”, כך לדברי הגזבר.
המבקר מדגיש כי ניתן לראות את ביצוע העברות הכספים עבור תנועות הנוער, בסך 44,000 ₪ לתנועת בנ”ע ו-31,000 ₪ לתנועת עזרא – אך כספים אלו עברו לקופת המתנ”ס ולא ישירות לחשבון הבנק של מוסדות הציבור הללו כנדרש בנוהל תמיכות במוסדות ציבור ברשויות המקומיות, ולכן אין לו דרך לבחון ולראות האם זכאות זו כוסתה במלואה.
בכל אופן המבקר לא בוחן בדו”ח את שיווניות והיקף התמיכות בין תנועות הנוער הדתיות על אלפי החניכים הפעילים בסניפים השונים בעיר, לבין היקף התמיכה הגדול מאוד בפעילות תנועות הנוער קרית אלון ואילנוער.
עוד בחן הדו”ח ומצא חריגות שכר שנצפו בשכר הבכירים כפי שהוצג לו.
בהמשך הדו”ח שופך אור המבקר על כך שבכל שנת 2021 לא הקצתה עיריית גבעת שמואל ולו מבנה אחד לפעילות עמותות או ארגונים ללא תמורה.
בבדיקה נוספת שביצע המבקר הוא מצא כי לעיריית גבעת שמואל אין תוכנית לשעת חרום בנושא מתקפת סייבר שעלולה לחשוף בין היתר את פרטיהם הפרטיים ביותר של תושבי העיר וכן לפגוע קשות בהתנהלות ובתפקוד העירייה.
בתוך כך, מביא מבקר משרד הפנים גם מתוך דו”ח הביקורת של מבקר העירייה שקובע כי עיריית גבעת שמואל סובלת מהעדר מדיניות, תכניות עבודה ונהלים כתובים במספר נושאים, היעדר תיעוד, אי ציות לדין וחוסר יעילות והפסד כספי – בעיקר בתחום ניהול המים והחשמל, שיפוץ בתי ספר ועוד.