ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ”ה, פרסמה הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה את הדוח השנתי על מצבם של השורדים – ונתוניו לא מותירים מקום לספק: מדובר באוכלוסייה מזדקנת, רבת אתגרים, הממשיכה לשאת על גבה את עול ההיסטוריה. מתוך כלל השורדים החיים כיום, 61 אחוז הן נשים, וממוצע גילם של הניצולים עומד על 87. יותר מ־1,200 מהם כבר עברו את גיל 100.
נושא יום השואה השנה, “ממעמקים: כאב השחרור והצמיחה”, מבקש לעסוק דווקא במה שהתרחש אחרי – השנים שלאחר השחרור, שבהן בחרו אותם אנשים ונשים לבנות מחדש את חייהם, להקים משפחות ולתרום לבנייתה של מדינת ישראל בתחומי החינוך, התרבות, המדע, הצבא והכלכלה. הבחירה הזו – לא לשקוע, אלא לצמוח – היא שמעמידה אותנו כחברה בפני מחויבות מוסרית עמוקה: להוקיר, ללוות ולסייע להם ככל הניתן, כל עוד הם איתנו.
הרשות לזכויות ניצולי השואה מכירה בשלוש קבוצות עיקריות של זכאים: שורדי שואה מובהקים – 40,756 נשים וגברים, שחיו בגטאות, מחנות ריכוז, הסתתרו או ברחו, ונפגעו פיזית או נפשית מהנאצים. חלקם מקבלים קצבאות מגרמניה, חלקם נתמכים על ידי המדינה; פליטי שואה – 43,114 איש ואישה, בעיקר עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה־90, הזכאים למענקים והטבות על רקע בריחתם או עקירתם בתקופת המלחמה; ונפגעי התנכלות אנטישמית – 36,637 אזרחים יוצאי עיראק, מרוקו, אלג’יריה ואחרות, שחוו רדיפות אנטישמיות או פרעות (כמו הפרהוד בעיראק או הגבלות תחת משטר וישי בצפון אפריקה).
לצד אלה נותרה גם קבוצה קטנה של 125 נכי מלחמה בנאצים – לוחמים שלחמו לצד בעלות הברית או כפרטיזנים ונפגעו בקרבות. מרביתם בגילאי 95 ומעלה, חיים בינינו, אך רבים בצניעות וללא חשיפה.
העיר עם המספר הגבוה ביותר של שורדים כיום היא חיפה (8,118), ואחריה ירושלים (7,677), תל אביב (6,426), אשדוד (6,144), נתניה (6,026) ובאר שבע (5,058). בגבעת שמואל חיים עפ”י ההערכות כ-500 שורדי שואה המשתייכים לשלושת הקבוצות הנ”ל.
בשנת 2024 עמד תקציב הרשות על 5.3 מיליארד ש”ח. כ־3.9 מיליארד הוקצו לתגמולים חודשיים ומענקים, ו־1.4 מיליארד נוספים לשירותים נלווים – שעות סיעוד, טיפולים רפואיים, מימון תרופות, ליווי רגשי, הבראה ועוד.
כמו כן, בעקבות החלטה חדשה, זכאים כעת גברים ונשים מגיל 67 ומעלה לנסיעות חינם בתחבורה הציבורית – גם אם אינם שורדי שואה. מדובר בהרחבה משמעותית של ההטבות לאזרחים ותיקים, שלראשונה לא חלה רק מגיל 75 ומעלה.
סגן השר הממונה, אורי מקלב, מסר כי “כל אחד ואחת מהשורדים הוא עולם ומלואו. סיפור חיים של תקומה והתמודדות. עלינו לעמוד לצידם בכל דרך, ולכבד את מורשתם האישית והלאומית”. מנהלת הרשות, רונית רוזין, הוסיפה: “גם אחרי 80 שנה, סיפורם האישי ממשיך להיות רלוונטי, מקור לעוצמה, מוסר, ולמידה. זו חובתנו כחברה”.
הזמן קצר, השורדים הולכים ומתמעטים, אך חובת הזיכרון והמחויבות המוסרית כלפיהם – נותרות עמוקות כשהיו. יום השואה השנה הוא לא רק יום אבל – אלא יום של הבטחה: לזכור, ולספר, ולתמוך.