Site icon מקומונט גבעת שמואל

יזם הנדל”ן מגבעת שמואל מתחפש לליצן כל השנה

(צילום: יחסי ציבור)

ערב ‘חג התחפושות’ מסביר חיים מאירוביץ (52), נשוי לטובי להם ארבעה ילדים, מה מביא איש עסקים ויזם נדל״ן רציני להתנדב כמה פעמים בשבוע כ׳ליצן רפואי׳ עם האיפור והביגוד, בבתי חולים איכילוב ושניידר וכן בבתי אבות.

״אני מניח שזה קשור לאופי שלי. אני לא מסוגל לראות אנשים עצובים. מאז שאני זוכר את עצמי, אפילו כילד, תמיד אהבתי לגרום לאנשים סביבי לצחוק, להיות בשמחה. אני אדם אופטימי מטבעי, גם אם אהיה במתח או אפילו עצוב, לא תראה זאת על פניי. הפנים שלי תמיד נמצאות במצב של ‘שמחה'”, אומר מאירוביץ ומוסיף: ״מחקרים מוכיחים שאדם לא מסוגל לסבול כאב ולצחוק גם יחד, אז בסיוע ה’ליצן הרפואי’ הצחוק גובר על הכאב. הצחוק יפה לבריאות ולא מדובר בסיסמא בלבד. כמו שציינתי, הצחוק והשמחה מפרישים אנדורפינים שהם חלק בלתי נפרד מהמערכת החיסונית ומתהליך ההחלמה”.

במשפחתו של חיים מאירוביץ’ כמובן מעודדים את אבי המשפחה להמשיך במלאכת הקודש של ל’שמח חולים’, אם כי בהתחלה, לפחות לילדים הקטנים, זה היה נראה קצת מוזר שאבא, לובש בגדים של ליצן ועושה תרגילים מצחיקים. האשה נרתמה מייד ועודדה לאורך כל הדרך. “בתי הבכורה עשתה שירות לאומי במחלקה האונקולוגית ב’שניידר’. היא הזמינה אותי להופיע במחלקה והתגאתה בי במיוחד. כיום כל הילדים מבינים את החשיבות של המעשה וכולם שותפים לחוויה המעצימה הזו”.

מאירוביץ’ מתנדב באופן קבוע בבתי החולים ‘איכילוב’ ו’שניידר’ וגם בבתי אבות ואפילו בבתי חולים לחולינפש, שזו סיטואציה קשה מאוד ולא פשוטה. בדרך כלל לפני שאני נכנס לחדרו של החולה, אני מקבל מהרופא המטפל הנחיות מהן הצרכים המיוחדים שלו, ובהתאם לזה, אני פועל מול החולה”.

מאירוביץ’: ללא ספק עברתי שינוי פנימי מהותי. תמיד הייתי אדם אופטימי ושמח, אבל בזכות העיסוק כליצן רפואי הפנמתי תובנות ששינוי את אופיי ושהתחלתי ליישם גם בשגרת היום יום. למשל, הבנתי שגם אם אני לא מצליח להצחיק, זה בסדר ולפעמים גם אם אתה לא מצליח, אסור להתייאש. בכלל צריך לבטוח בקב”ה ולעלות אסור לוותר או להרים ידיים. לפרנסתי אני עוסק בתחום הנדל”ן שהוא תחום מאוד תובעני, קשוח ומלחיץ. העיסוק הצדדי שבחרתי, כליצן רפואי, הכניסה אותי לפרופורציות אמיתיות, מה באמת חשוב בחיים. זה גורם לך אפילו לשלווה ושקט נפשי. מאז התחלתי להתנדב, אני רואה את החיים בשמחה ובאופטימיות. האמונה בבורא עולם ואהבת האדם שבי קפצה כמה מדרגות ואפילו שיפרתי את הביטחון העצמי שלי”.