אליאור כהןלמעשה הלחץ הוא חלק בלתי נפרד מאתנו, מהחיים. לעתים יכול הלחץ להוות גורם מדרבן להצלחה. למשל להשגת קידום בעבודה, להגשת מטלות בזמן, או אפילו לנצח בתחרות השחייה של ליגת מקומות עבודה.
לעתים הופך הלחץ לשותף פעיל בחיי היומיום שלנו. עד כדי כך פעיל, שהוא בעצם לוקח לעצמו את השליטה על חיינו, חיי המשפחה, החיים בעבודה, היחסים הבינאישיים ועל הבריאות הנפשית והפיזית שלנו. גורמי הלחץ משתנים מאדם לאדם, לכל אחד יש את גורם הלחץ שלו יש כאלה שיפנו אצבע אל מקום עבודתם, יש כאלה שחווים משבר אישי כדוגמת לכתו של אדם קרוב, חובות כספיים, מעבר דירה, חוויה טראומטית ועוד. ויש החווים את הסטרס כתוצאה מחרדות שונות, מחשבות טורדניות ועוד.
השפעת המתח על המצב הבריאותי
מצבי לחץ יכולים לגרום לקוצר נשימה או להיפרוונטילציה. אנו נושמים בצורה לא אחידה ולא סדירה, נשימות מהירות ורדודות. צורת נשימה שכזו – גורמת לירידת ברמת הפחמן הדו חמצני בדם.
פעימות הלב המואצות, הזעה מוגברת ושרירים מתוחים הם בין התסמינים שכל אחד מאתנו חווה בשעת לחץ. על פי רוב מדובר בזמן יחסית קצר, שלאחריו חוזר גופנו לתרגולת הרגילה היומיומית שלו ברגע בו הוסר גורם הלחץ, או אפילו התרחקנו ממנו מעט.
כאשר הופך הסטרס למצב כרוני, כלומר הגוף אינו חוזר למצבו היחסית רגוע, ומערכות ההגנה שלו ממשיכות לפעול, אנחנו עלולים לחוות תסמינים קשים הרבה יותר, שלאורך זמן עלולים להחריף. החרפה שכזו עלולה לגרום למערכת החיסונית שלנו להיפגע קשות, ללחץ הדם שלנו להיות גבוה מידי או לא יציב, לדיכאון, להפרעות קצב, שינויים קיצוניים במשקל ואפילו לעורר מרבצן מחלות שאו שלא ידענו על קיומן או שהן נוצרו כתוצאה מהלחץ המתמשך והחוויה שגופנו חווה כתוצאה מכך.
מה הם תרגילי נשימה
בקצרה, מדובר בפעילות גופנית בה עוברים מנשימה רדודה ומהירה לנשימה עמוקה ואיטית.
מטרת תרגילי הנשימה, לאמן מחדש את שרירי הנשימה, לשפר את האוורור, להפחית את עבודת הנשימה ולשפר את חילופי הגזים והחמצן.
הקשר בין תרגילי נשימה להפחתת לחצים
תרגילי נשימה יעילים במיוחד בתקופות של לחץ, כאשר הגוף נכנס למצבי “הילחם או ברח“.
כפי שציינו למעלה, אחת התגובות הראשונות של מצבי הלחץ, מתבטאת באופי הנשימה שלנו שגורמת לירידת רמת הפחמן הדו חמצני בדם.
כשאנחנו מתרגלים טכניקות שונות של תרגילי נשימה אנחנו מפחיתים את רמת המתח על ידי הגברת חילופי החמצן, לחץ הדם יורד, פעילות הלב הופכת איטית יותר ורמת המתח יורדת. השינויים הפיזיים הללו תורמים לשיפור במצבינו הרגשי.
כאשר אנחנו נינוחים או שמחים בחלקנו, הנשימה יציבה, אחידה וסדירה. כאשר אנחנו מתרגלים נשימות ובמיוחד, דואגים שתהיה נשיפה איטית, אנחנו עוזרים למערכת העצבים האוטונומית להירגע. לכן, לעת לחץ, הדרך הקלה והנגישה ביותר להתחיל בתהליך הרגעה, או הפחתת הסטרס, היא שינוי היחסים בין השאיפות לנשיפות. שהרי היתרון העיקרי בתרגולת הזו היא העובדה שניתן לעשותה בכל מקום ובכל זמן. ככל שתתרגלו יותר תרגילי נשימה, תתרגל המערכת העצבית להגיב למצבי לחץ בצורה פחות ופחות קיצונית.
נכתב בשיתוף אתר טנא טיפול פסיכולוגי אפשרי