מהי תורה זו?
האירידולוגיה היא תחום ברפואה הנמצא על קו התפר שבין הרפואה הקונבנציונלית לבין הרפואה האלטרנטיבית, וזאת אף על פי שבאופן עקרוני היא עדיין מוגדרת בתור פסאודו מדע. מדובר בתחום פעילות נרחב בעולם הרפואה שמתבסס על כך שהעין איננה רק ראי הנפש – אלא גם ראי של הבריאות של כולנו, ברמה הגנטית וברמה הנרכשת גם יחד. כך, תחום האירידולוגיה עוסק באבחון בעיות ונטיות גנטיות ונרחבות באמצעות טקסטורות, צבע וצורות כפי שהם משתקפים בעין, וכן על פי המאפיינים הבולטים בלובן העין. עדויות ראשונות לשימוש בשיטת אבחון זו מופיעות באמצע המאה ה-17, והתפתחות בולטת של התחום נעשתה במאה ה-19 על ידי הרופא ההונגרי איגנץ פון פצ’יי שגילה את הקשר שבין טראומות פיזיולוגיות לקשתית העין.
העקרונות המנחים של אירידיולוגיה
תחום האירידיולוגיה מתחלק באופן בסיסי לשני סוגים שעל פיהם עובדים המומחים בתחום: סיווג העין למספר קבוצות על בסיס השתייכות המוגדרת כקונסטיטוציה – על פי גישה זו, הנטייה הגנטית של אדם למחלה מסוימת באה לידי ביטוי בתוך העין, ובאמצעות סיווג נכון של הקונסטיטוציה ניתן להקדים תרופה למכה ולדאוג למעקב ולרפואה מונעת. הסוג השני מבצע מיפוי אישי לכל עין – מיפוי קשתית. לפי שיטה זו, הרופא בודק את קשתית העין לזיהוי תסמינים ספציפיים ומשייך אותם לאיברים שונים בגוף על פי מיפוי (לדוגמא – בדומה לרפלסקולוגיה, בה המיפוי הוא על כף הרגל).
העיקרון הבסיסי הינו שטראומה פיזית וגם נפשית באה לידי ביטוי בהיווצרויות חדשות בציורי העין. מדובר בתורה המשלימה את האבחונים הקונבנציונליים והמעניקה מידע מפורט יותר מזה הנאסף באמצעות אמצעי הדמיה וכיוצא בזה.
השימושים של אירידיולוגיה ברפואה בישראל
הרפואה הישראלית הכירה את תחום האירידיולוגיה לפני מספר עשורים. עם זאת, לאחרונה הולך וגדל העניין של ציבור הרופאים והמטופלים בתחום זה, והשימוש בו הולך ומתרחב – בין השאר, באמצעות שילוב בין רפואה אלטרנטיבית לשימושים טכנולוגיים מתקדמים. כיום ניתן לבצע הליך אירידיולוגי ממוחשב, במהלכו העין מצולמת באמצעות מכשיר האירידיוסקופ, מה שמאפשר להתבונן במבנה הקשתית בצורה מעמיקה ביותר. כמו כן, האירידיולוג בודק גם את שאר מרכיבי העין – הלובן, האישון וכן הלאה. עיניים יכולות לספר רבות על מצבו הבריאותי של האדם, והרפואה הקונבנציונלית פועלת בתבונה ומנצלת מידע זה.