מהי חלת מפתח? המנהג שמקשר בין לחם לשפע

מה זה בעצם “חלת מפתח”?

חלת מפתח היא חלה מיוחדת שנוהגים לאפות בשבת שאחרי חג הפסח – לרוב בשבת מברכין של חודש אייר. מדובר בחלה של לחם משנה בצורת מפתח או עם סמל מפתח עליה, שנהוגה כמעשה סמלי וכתפילה לפתיחת שערי פרנסה, שפע וישועות.

איך מכינים את החלה?

יש המניחים מפתח בתוך החלה בעודה נאפית – עטוף היטב, כמובן. אחרים יוצרים מפתח מבצק ומניחים אותו על גבי החלה, ויש שבוחרים לשלב עיטור מפתח באמצעות שומשום או תבלינים. ויש גם מי שמעצבים את כל החלה כולה בצורת מפתח – מנהג שנראה כיום כמרשים ויעיל במיוחד.

היו שנהגו להשתמש במפתח של ארון הקודש, כדי לרמוז על הקשר בין ברכה שמיימית לפרנסה גשמית.

מה המקור למנהג?

אמנם אין לכך מקור מפורש בגמרא או בפוסקים הקלאסיים, אבל המנהג מופיע בכמה ספרי חסידות ומנהגים בני מאות שנים, והוא התקבל בשבח בידי גדולי ישראל. בספר אוהב ישראל לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא מובאת ההערכה כי מדובר במנהג קדום של “צורת מפתח על החלות”, והוא מדגיש ש”מנהג ישראל – תורה הוא”.

כמה הסברים נאמרו למנהג:

• עת רצון: לפי תורת החסידות, התקופה שלאחר פסח – בין פסח ראשון לפסח שני – היא זמן פתיחת שערים רוחניים.

• סיום ירידת המן: בתקופה זו פסק ירידת המן לעם ישראל במדבר, ומכאן נוצר הצורך בפרנסה טבעית – ולכן אנו מבקשים פתיחת שערי פרנסה.

• ספירת העומר: בימים אלה אנו סופרים שערים – 49 שערי בינה – ולכל שער, יש מפתח.

• גבורות שמומרות לרחמים: לפי הקבלה, השבוע השני לספירה שייך לספירת הגבורה, וכשאנו “פותחים אותה” בפתח (כמו במפתח), היא מתמתקת.

• התרת החמץ: לאחר שבוע של איסור חמץ, אנו “פותחים את החמץ” – ויש שנוהגים לעשות זאת עם מפתח סמלי.

ומה עם פרנסה?

הגמרא (תענית ב:) מלמדת כי שלושה מפתחות שמורים בידו של הקב”ה לבדו: מפתח של גשמים, של לידה ושל תחיית המתים. במערב (א”י) הוסיפו: גם מפתח של פרנסה. והנה בפסח, זמן הבשלת התבואה, אנו מבקשים – “הביאו עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות” (ר”ה טז:). התבואה – סמל לכל צורכי האדם – מביאה איתה גם את הברכה הכלכלית. וחלת המפתח היא בקשה בדמות לחם, להמשכת שפע.

לסיכום

זהו מנהג שאין חובה הלכתית לקיימו, אבל הוא מבטא תפילה גדולה בשפה של מעשה – והרי “מנהג ישראל – תורה”. ואם יש מי שמקווים לפרנסה טובה יותר או לשפע בבית, אולי כדאי להתחיל עם חלה אחת, שנעשית בכוונה.

שנזכה כולנו לפתיחת שערי שמיים – בגשמיות וברוחניות.