קלינאי תקשורת עובדים עם אנשים וילדים שמתקשים בתקשורת, דיבור והקשבה, כמו גם עם אנשים שיש להם הפרעות בליעה. תפקידו של קלינאי התקשורת הוא לאבחן ולטפל בהפרעות אלה.
תנאי קבלה
לפני שנתאר את המאפיינים של תחום המקצוע שנקרא ׳קלינאות תקשורת׳, אתם בוודאי רוצים להבין אם אתם עומדים בתנאי הקבלה למסלול לימודים זה.
תנאי הקבלה ללימודי קלינאות תקשורת, משתנים ממוסד אקדמי אחד למשנהו, אבל רובם דורשים תעודת בגרות ומבחן פסיכומטרי, עם דגש על הציונים באנגלית.
דוגמאות:
תנאי הקבלה ללימודי קלינאות תקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים:
- ציון מתאם לפחות 650, וראיון אישי.
- ציון 100 בחלק האנגלית בפסיכומטרי; ציון חיובי באנגלית ברמת 4 יח״ל.
תנאי הקבלה ללימודי קלינאות תקשורת בקריה האקדמית אונו:
- תעודת בגרות – ממוצא 95; ציון פסיכומטרי 650 ומעלה.
- ציון 100 בחלק האנגלית בפסיכומטרי; ציון באנגלית ברמה 2 לפחות.
תנאי הקבלה לחוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת חיפה:
- תעודת בגרות מלאה
- ציון משוקלל לפחות 700
- רמת אנגלית ׳מתקדמים א׳
- מבחן כניסה חוגי
מהי קלינאות תקשורת?
קלינאות תקשורת עוסקת בחקר ההפרעות בתקשורת האנושית, בוחנת את מגוון הדרכים שבהן בני אדם מתקשרים בינם לבין עצמם. החוקרים בתחום זה שואפים לגלות שיטות טיפול יעילות שיאפשרו לשפר את התקשורת ואת הטיפול בהפרעות מוטוריות אורליות, המערבות את הפה והגרון. הפרעות אלה יכולות להשפיע על יכולתו של הילד או המבוגר, בין השאר:
- לבטא מילים בצורה נכונה
- לחלוק רעיונות
- לעקוב אחר כללי השיחה המקובלים
- לארגן את המחשבות
יש אנשים שנולדים עם הפרעת דיבור ויש כאלה שסובלים מהפרעות אלה בעקבות טריגר חיצוני כמו פגיעה מוחית טראומטית, שבץ, או בגלל הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
מיומנויות חיוניות לקלינאי תקשורת
קלינאי תקשורת אמורים להיות בעלי כמה מיומנויות קריטיות, כולל הקשבה פעילה וחמלה. אנשי מקצוע אלה עובדים עם אנשים ממגוון רקעים וגילים, שמתמודדים עם צרכים ועם הפרעות שונות. כמה מהכישורים החיוניים לקלינאי תקשורת כוללים:
- התלהבות
- חמלה
- האזנה אקטיבית
- חשיבה ביקורתית
- קבלת החלטות
- כושר הסתגלות
- מנהיגות
- יצירתיות
- תקשורת בעל פה ובכתב
- ניהול זמן
- אמינות
- יכולת הוראה
מה עושים קלינאי תקשורת בעבודתם היומיומית?
קלינאי תקשורת מאבחנים, מעריכים, מפתחים ומוציאים לפועל תוכניות טיפול אישיות עבור ילדים ומבוגרים המתמודדים עם בעיות תקשורת הכרוכות בדיבור ושפה או עם הפרעות בליעה המשפיעות על היכולת לאכול ולשתות באופן תקין.
אנשי מקצוע אלה בתחום הבריאות עובדים עם אנשים הסובלים מבעיות שפה, דיבור ובליעה. קלינאי תקשורת עשויים לעבוד עם קבוצות גיל שונות – מלידה ועד הגיל השלישי. הם עשויים גם לאבחן ולטפל במגוון רחב של הפרעות דיבור, שפה ובליעה שעלולים לנבוע מעיכוב התפתחותי, דפורמציה פיזית, הפרעות קוגניטיביות, פציעה, מחלות, הזדקנות או הפרעות נפשיות/רגשיות.
- דוגמה: זיהוי קשיי דיבור, שפה או בליעה על ידי קלינאי תקשורת
חלק גדול מעבודת קלינאי התקשורת מתמקד בזיהוי ובאבחון קשיי דיבור, שפה ובליעה. קלינאי תקשורת עשוי להשתמש בשיטות לא פורמליות – כמו תצפית, ראיון או השלמת משימות אנלוגיות – כדי לזהות הפרעות ובעיות בדיבור ובשפה. ולפעמים, הוא ישתמש בכלים ובטכניקות פורמליות הכוללות מבחנים סטנדרטיים.
קלינאי תקשורת יבחרו את השיטה המתאימה למטופל הספציפי, בהתאם לגיל, לרקע התרבותי ולערכים שלו, ובהתאם לחומרת החששות בהן מדובר. רוב קלינאי התקשורת מתחילים בהערכה ראשונית המשלבת בדיקה והערכה של איכות צליל הקול עם בדיקה גופנית של אזור הפה.
הפרעות בליעה עלולות להיגרם מהפרעות נוירולוגיות, משבץ ואפילו מבעיות שיניים. קלינאי תקשורת מסייעים לזיהוי קשיי בליעה ומטפלים בהם על ידי בדיקה פיזית של השרירים המשמשים לבליעה.
בדיקה זו מערבת בדרך כלל את המטופל שמתבקש לבצע תנועות ספציפיות ובליעת מאכלים כדי להעריך את יכולת הבליעה שלו.
אם תחום זה מושך את ליבכם, תוכלו להתחיל בצעדים הראשונים הנדרשים להשגת תואר ראשון בקלינאות תקשורת. במהלך הלימודים והעבודה תוכלו לגלות במה תרצו להתמקד, למשל לעבוד עם ילדים או עם מבוגרים ניצולי שבץ מוחי?