Site icon מקומונט גבעת שמואל

מה יותר מעייף- הבלאגן או הסדר?

לא פשוט לסדר כל הזמן. מעייף, סיזיפי ומתיש לשמור על סדר וארגון בהתנהלות היומיומית. בת-אל אליהב – “זמן לסדר” בטיפים לשמירה על הסדר ומבלי לאבד את הכוחות.

אחרי יום עבודה, כשחוזרים משבת אצל ההורים, בבוקר לחוץ, אחרי מעבר דירה, אחרי אירוע משפחתי שנערך בביתנו, אחרי ארוחת צהריים או משחק חופשי של הילדים…כמעט בכל רגע: הבית לא נשאר כמו שהוא היה. פריטים משנים את מקומם או נאבדים איפשהו, פריטים זרוקים בכל מקום, לכלוך ועומס… קודם כל חשוב שנפנים שזה פשוט מעולה. אפילו הייתי כותבת מצוין. למה?

כי זה אומר שישנם חיים בבית. ישנה התנהלות בריאה, משוחררת וטבעית. אף אחד מאתנו לא שואף לנהל בית מלון במרחב הביתי שלו. חשוב שנפנים את הנקודה הזו כדי לקבל את העומס והבלאגן, והעבודה הרבה שעומדת לפנינו, באהבה והכלה.

נקודה נוספת שכדאי לבחון אותה היא מיקום החפצים במרחב. כי אם לכל פריט יש את המקום שלו הרבה יותר קל להחזיר למקום כשמגיע ה”זמן לסדר”. להחזיר את הבגדים מהמזוודה לארון, להחזיר את המשחקים למקום שלהם, להחזיר את הבלונים שנשארו מהמסיבה למקום שלהם וכדומה. כך, זה לא נראה בעינינו מאיים כל כך בתהליך הזה. עניין של מקסימום חצי שעה וניתן לסדר הכל בקלות בשיתוף פעולה, וזהו.

מעייף לשמור על הסדר. צילום באדיבות pixabay

במידה ואין לכל פריט את המקום שלו, חלק מהבלאגן יישאר במקומו, יהיה הרבה יותר מאתגר להגדיר את המרחב הביתי כמסודר ונעים למראה. מציאות כזו, משפיעה עלינו והעייפות שלנו מול המרחב הביתי שלנו רק הולכת ומתעצמת. החשק שלנו לשמור על מרחב ביתי נעים ומזמין, יורד. כי ממילא אנחנו חושבים לעצמנו: “חבל לסדר. עוד רגע יתבלגאן שוב.. וגם ככה תמיד מבולגאן..אז נמשיך לחיות כך וזהו.. עד פסח…”

זוהי חשיבה מוטעית. המטרה של כל אחד מאיתנו היא שיהיה לנו נעים להיכנס ולצאת מהבית. שיהיה לנו נעים לאכול בפינת אוכל, נעים לקרוא ספר בסלון, נעים לארח אורחים, נעים לבשל ארוחת צהריים, נעים לשחק בחדר המשחקים.. פשוט נעים. וזה תלוי בנו.

לא תמיד יש בנו את הכח. הכח הנפשי והפיזי. לא תמיד בני הבית מצטרפים אלינו למשימה ונרתמים בחיוך ובקלילות. לא תמיד זה הדבר היחידי שיש לנו לעשות.. אבל המציאות מוכיחה לנו כל פעם מחדש שמאוד מאתגר להתנהל כשיש בלאגן ועומס מסביבנו. לכן, מומלץ להסתכל על הסדר כמתנה לחיים, כיתרון, ככלי מעשי מספק ומעשיר. מיוחד במינו. ופשוט לסדר. מתי שמתאפשר. וכמה שיותר מוקדם, לפני העייפות והנטייה הטבעית לדחיינות, כך יהיה הרבה יותר קל.

טיפ קטן שתמיד עוזר לי ברגעי בלאגן מבורכים הוא לדמיין כאילו מישהו עכשיו דופק אצלי בדלת. אורח חשוב או רק שכנה. ואז אני אומרת לעצמי: “כמה דקות והכל מסודר, כי האורח תכף מגיע..” רותמת את עצמי ואת הילדים, ואת האיש (במידה והוא נמצא ולא בעבודה..) ומסדרים יחד. אתם מוזמנים לחשוב על עוד טיפים שעוזרים לכם בהתמודדות מול הסדר והארגון בהתנהלות היומיומית.

בהצלחה!

זמן לסדר – בת-אל אליהב –  050-422-2009