Site icon מקומונט גבעת שמואל

מרומא לגבעת שמואל באהבה

ב-2 ביוני 1946, לאחר מלחמת העולם השניה והשלטון הפשיסטי במדינה, האיטלקים בחרו במשאל עם להפוך את איטליה לרפבוליקה. מאז הפך ה-2 ביוני ליום הולדת איטליה כאומה מודרנית.

אבל לא תמיד איטליה היתה מקום נעים לחיות בו. בשנות המלחמה, היהודים שחיו באיטליה תחת שלטון מוסולני, סבלו מאנטישמיות קשה ואחת מהן היא לאורה קלבי, שנולדה ברומא ב-1940, אך למשפחתה היה מזל גדול.

בתחילת מלחמת עולם השנייה, יהודי איטליה לא היו נתונים תחת סכנה, כיוון שאיטליה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית, ולכן גרמניה לא פלשה אליה. יחד עם זאת חלו חוקי גזע, והייתה אפליה כנגד היהודים – הם גורשו מבתי הספר, מהצבא וממקומות עבודה. עם נפילתו של מוסוליני, וכינונה של הממשלה החדשה ב-1943, איטליה חתמה על הפסקת אש. כעת, ראו הגרמנים את איטליה כמדינה עוינת והחליטו לפלוש אליה. לאורה היתה בת 3.

לאורה קלבי. צילום: הקרן לרווחת נפגעי השואה

אביה של לאורה הבין את הסכנה המיידית והחליט להבריח את כל המשפחה – לאורה, הוריה סבתה ודודתה. הם יצאו מהבית, נדדו בעיר, עד שמצאו מקלט במנזר של נזירות על יד הוותיקן, שם שהו עד יוני 1944 כשהאמריקאים שחררו את רומא. הגרמנים ניסו להכנס למנזר אבל לא הצליחו כי השטח היה שייך לוותקין וכך הם ניצלו. ההורים שלה שלמו כדי שיוכלו להיות שם, את לאורה שלחו לגן ילדים בתוך המנזר. היא מספרת כי הנזירות ניסו ולא הצליחו לשכנע אותם להתנצר.

עד היום לאורה מרגישה שאיטליה היא הבית השני שלה, היא גדלה ולמדה שם, שפת האם שלה היא איטלקית. מלבד זאת, למשפחה שלה יש שורשים של מאות שנים באיטליה, ולכן איטליה הייתה עבורה המקום הכי טוב. בתור יהודייה, היא לא חגגה אף פעם את הכריסמס, אך כן ציינו וחגגו את כל החגים היהודיים. למרות המרחק, לאורה תמיד שמרה על קשר עם ישראל. היא עבדה בשגרירות ישראל ברומא, אח”כ עברה למילאנו, ושם לימדה אנגלית ועברית בבית ספר יהודי, לאחר מכן חזרה לרומא ועבדה 7 שנים במוזיאון היהודי כמדריכה.

לפני 10 שנים, כשהוריה נפטרו, היא החליטה לעשות עליה, וכיום גרה בגבעת שמואל. אחיה בחר לעלות לישראל כבר לפני 50 שנה, כיוון שהיה פעיל בתנועת הנוער בני עקיבא. אולם, למרבה הצער, הוא נפטר לפני 4 שנים, ולאורה, שמעולם לא התחתנה ואין לה ילדים, נותרה ערירית.

יחד עם זאת לאורה נשארת אופטימית וחברותית. היא מבקרת במועדון “אביבים”, מלמדת איטלקית ונהנית מביקור המתנדבים של הקרן לרווחת נפגעי השואה. המתנדבים באים אליה ומהווים לה חברה ועניין. הם מדברים על החיים ועוזרים לה עם המחשב כדי שתצליח לשמור על קשר עם העולם.