ידוע וברור לנו שהסדר איננו תלוי באחד מבני הבית, אלא כולם שותפים לנושא. ההרכב המשפחתי הוא גורם מאתגר ובעל חשיבות בדרך אל הסדר שאנחנו חפצים בו במרחב הביתי שלנו.
אז איך אפשרי לסדר כשהתינוק בן שנה וחצי מזיז כל דבר ממקומו ומפזר צעצועים, חפצים ואוכל ברחבי הבית? איך אפשר לשמור על מרחב הביתי מסודר כשהנער (בכל גיל שהוא..) מגיע הביתה וזורק את התיק והנעליים בדיוק בכניסה?
אז קודם כל נערוך הפרדה: יש עניינים שתלויים בנו וישנם עניינים שלא. כל מה שמתקשר לתינוקות ולילדים קטנים שעדיין אינם מבינים, עלינו להיות סבלניים עד שיבינו מהו מרחב, מהי משמעות מיקום הפריטים וגבולות של סדר. ניתן רק להרחיק מהישג ידם את הפריטים והחפצים שיקרי ערך עבורנו. מצד שני, כל מה שמתקשר לילדים בעלי הבנה ומתגברים עלינו לעשות איתם תהליך. ככל שהתהליך יהיה מוקדם, מדויק ומובן יותר, כך ייטב.
להכניס את המילים: סדר, אחריות, מרחב, ארגון, מקום, שותפות ללקסיקון שלנו ושלהם. בעדינות, בהכלה, בסבלנות והבנה.
אתן מספר דוגמאות:
- בתי בת ה-4 פיזרה את כל הגומיות והקשתות שלה בחדר. אחרי רבע שעה של בלאגן היא נעלמת לה מהמרחב ההוא. אני ניגשת אליה ומבקשת: “כרמלי, אלו הגומיות שלך. קנינו לך אותן ואנחנו רוצים שישמרו לך ולא יאבדו. בואי נאסוף אותן.”
- בני בן 6.5 מחפש שקדי מרק במטבח. תוך רגע הוא מוצא. הוא ניגש אליי ואומר לי: “איזה כיף שיש לכל דבר את המקום שלו”.
הילדים שלנו רואים אותנו ואת ההתנהלות שלנו כל רגע ורגע. הם שואבים מאתנו השראה, קולטים מאתנו נורמות התנהגות והמעשים שלהם הם רובם השתקפות של המעשים שלנו. לכן, ברגע שהשפה שלנו היא שפה של סדר וארגון כדרך חיים ואנחנו מתנהלים כך בשוטף, בשמחה ורוגע- זה פשוט עובר אליהם.
כשאני מסדרת את הבית בקלילות ובשוטף, הסדר מבחינתם נראה כפעולה נורמאלית ומשמחת. כפעולה ספונטאנית וטבעית בשטף החיים שלנו. עם הזמן, כשהבית מתנהל באופן כזה, הילדים מעריכים את הסדר בחיים שלהם, מבינים את ההשפעה שלו והרווח ממנו. הם מבינים עד כמה נוח להתנהל בצורה מסודרת, עד כמה הבית נעים ומזמין כך ועד כמה זה חוסך זמן בהתנהלות השוטפת.
במידה והילדים או אחד מהם מביעים התנגדות או סלידה מדרך החיים הזו, מומלץ לא להתנגד אליהם. לא להילחם בזה. רצוי להבין מאיזה מקום נובעת ההתנגדות ולאפשר לה להיות. חשוב לשמוע אותם ולקבל את הרגשות שלהם. הדוגמא האישית שלנו והדגשת הרווח היא הדרך להצלחה מול הילדים. ילדים רוצים לדעת “מה ייצא להם מזה?” וברגע שהם מבינים ומפנימים כמה טוב ייצא להם מהתנהלות מסודרת ומאורגנת שמותאמת להם ולצרכים האישיים שלהם, השמיים הם הגבול. הם יהיו שותפים לתהליך וישמחו בו. וכמובן, שזה יקל מאוד עלינו, ההורים, בהתנהלות השוטפת.
זמן לסדר, כולם שותפים בתהליך. תהליך שמשנה חיים.
בת-אל אליהב – 050-422-2009