בעת גירושין עם ילדים, העתקת מקום מגורים היא עניין מורכב. מחד, בני הזוג נפרדו ורשאים לנהל את חייהם כרצונם, אולם מנגד, כאשר אחד מהצדדים מחליט להעתיק את מגוריו למקום מרוחק ובוודאי לחו”ל, הרי שהוא פוגע בזכות המשמורת של ההורה השני. בהעדר הסכמה בין ההורים, יכריע בעניין בית המשפט לענייני משפחה, למשל, במסגרת צו למניעת מעבר מקום מגורים או במסגרת תביעת הגירה. מהי עמדתם של בתי המשפט בסוגיה זו? האם כאשר לאחד ההורים יש משמורת מלאה, הוא רשאי להחליט באופן חד צדדי על מעבר מגורים? על כך ועוד במאמר שלפניכם.
הקדמה
העתקת מקום מגורים לאחר גירושין היא סוגיה נפוצה מאוד ונפיצה מאוד. ככל שהמעבר הוא לעיר סמוכה, לרוב לא תתעורר התנגדות. אולם, כאשר מדובר על מעבר למקום מרוחק, יש בדבר כדי לפגוע בקשר של ההורה השני עם הילדים, קל וחומר אם מדובר על מעבר לחו”ל. אז נוצרת מחלוקת עמוקה וחריפה בין ההורים, המגיעה במקרים רבים לפתחו של בית המשפט. בסיטואציה זו ניתן להבין את שני צידי המתרס: מחד, יטען ההורה המבקש לעבור ובצדק כי לאחר הגירושין, הוא אדון לעצמו ורשאי לחיות את חייו כראות עיניו, לרבות העתקת מקום מגוריו ובפרט כאשר המעבר איננו סתמי, אלא נועד לשפר את חייו, למשל, כשמדובר על מעבר בעקבות עבודה חדשה, או קשר חדש. מנגד, יטען ההורה השני וגם הוא במידה רבה של צדק, כי לו עומדת הזכות לממש את המשמורת/הסדרי השהות עם הקטינים ולמנוע פגיעה בקשר עמם. ואכן, כאשר מדובר על מעבר אשר לא יאפשר לקיים את זמני השהות כפי שנקבעו בהסכם המשמורת או בפסק דין, זכותו של אותו הורה להתנגד למעבר המגורים.
בית המשפט שואל: מהי טובת הילד?
למרות כי בני הזוג הלכו לדרכם הנפרדת, הרי שבכל הנוגע לילדיהם המשותפים, אין הם יכולים לקבל החלטות מסוימות באופן חד צדדי. מעבר מקום מגורים היא אחת מן ההחלטות הללו ועל כל אחד מן ההורים לבצעה בידיעה ובהסכמה של האחר. לעניין זה יודגש, כי גם כאשר ההורה המבקש לעבור הוא המשמורן היחיד, כלומר, כי אין מדובר על משמורת משותפת סטטוס זה אינו מקנה לו את הזכות להחליט על המעבר באופן חד צדדי. בהעדר הסכמה בין בני הזוג לשעבר, יפנו הצדדים אל בית המשפט לענייני משפחה אשר יכריע ביניהם. השיקול המנחה את בית המשפט בסיטואציה זו הוא טובת הילד וזו נבחנת בכל מקרה מחדש, על פי נסיבותיו. כלומר, לעיתים, ייעתר הוא לבקשת המעבר והוא אף רשאי לאור זאת, לדון מחדש בחלוקת זמני השהות. לעומת זאת, במקרים אחרים, יכול הוא לפסוק לטובת ההורה השני ולמנוע מההורה את מעבר הדירה.
צו למניעת מעבר מקום מגורים
כפי שצוין בפתח הדברים, סוגיה זו מגיעה אל בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, במסגרת הגשת בקשה למתן צו למניעת מעבר מקום מגורים או על ידי הגשת תביעת הגירה. במצב שבו אחד ההורים מודיע לאחר על כוונתו לעבור, גם ללא הסכמתו, רשאי ההורה האחר להגיש בקשה לבית המשפט למתן צו כאמור. הנחת המוצא של בית המשפט היא כי לצורך התפתחותו התקינה, זקוק ילד לקשר יציב ורציף עם שני הוריו. כך, אם הנסיבות מראות כי המעבר יפגע באופן מהותי בקשר של ההורה עם הילד, סביר להניח כי בית המשפט ייעתר לבקשה ויורה על מתן צו מניעה. מצב זה קורה בדרך כלל כשמעבר המגורים המתוכנן הוא למקום רחוק, אז קיום זמני השהות הופך לבלתי ישים. אולם, ככל שבית המשפט התרשם כי אין במעבר כדי לסכל את קיומם של זמני השהות, בית המשפט ידחה את הבקשה ולא ימנע מן ההורה להעתיק את מגוריו.
תביעת הגירה
בית המשפט לענייני משפחה נדרש לעניין נושא מעבר המגורים גם במסגרת תביעת הגירה. בעוד שאת הבקשה לצו מניעה שתיארנו לעיל, יגיש ההורה המתנגד למעבר, תביעה זו תוגש על ידי ההורה המבקש לעבור. במקרה זה אין המדובר על מעבר לעיר אחרת בארץ, אלא על הורה אשר רוצה להגר לחו”ל או לעבור למדינה אחרת לתקופה זמנית אך ממושכת ( למשל צורך רילוקשיין מטעמי עבודה). בבואו של בית המשפט להחליט מהי טובת הילד כאן, בוחן הוא למשל מהם סיכויי ההשתלבות של הילד במדינה החדשה. אלו מתבססים בין היתר, על גילו של הילד, מידת בגרותו, הצורך ללמוד שפה חדשה, האם מתגוררים בקרבת מקום קרובי משפחה אחרים שיסייעו להסתגלותו ועוד. כמובן, כי בית המשפט יבחן היטב באיזו מידה יאפשר המעבר את שימור הקשר בין הילד להורה האחר, למשל, מה משכה של הטיסה בין אותה מדינה לבין ישראל, שהרי אין מעבר לאירופה כמעבר לארה”ב. היה ובית המשפט קיבל את תביעת ההגירה, לרוב, יקבע הוא במסגרת פסק הדין, הסדרים אשר יחייבו את ההורה המהגר, לשמירת הקשר בין ההורה השני לבין הילד.
למצוא את דרך הפשרה
בין המחלוקות אשר עולות בין בני זוג גרושים, נושא מעבר המגורים הוא ללא ספק בין המורכבים ביותר. מחד, להורה המבקש לשפר את חייו ולעבור דירה למען עבודה או זוגיות חדשה, יש זכות מלאה לעשות כן. מנגד, להורה האחר זכות שווה לגדל את ילדיו ולמנוע מצב שבו מעבר המגורים יפגע בקיום זמני השהות. כפי שראינו, טובת הילד יכולה להטות את הכף בכל מקרה לטובתו של צד אחר ואין ערובה מה תהיה הכרעתו של בית המשפט בעניין. לכך נוסיף את העלויות ומשך הזמן הכרוך בניהול הליך משפטי וכן, את העובדה יש בו כדי ליצור מתחים וכעסים בין הצדדים. כל אלו מובילים למסקנה כי נכון יהיה מצד ההורים להידבר ולנסות להגיע לעמק השווה. לצורך כך, יכולים הם להיעזר במגשר, אשר יכול להאיר לכל צד את נקודת מבטו של האחר ולהציע פתרונות לפשרה, שאולי הצדדים לא חשבו עליהם.
מטרתו של הליך הגישור בגירושין היא לסייע לבני הזוג להגיע לפתרונות מוסכמים בסוגיות המשפטיות.
עו״ד אסתר שלום – עורך דין גירושין | עורך דין דיני משפחה.
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204
טלפון: 052-970-6731
ester-law.co.il