תביעות מסוג זה מוגשות על ידי חיילים ומפקדים אשר טוענים לפציעת נכות במהלך שירותם הצבאי, או עקב פעולה שהם נדרשו לעשות במהלך השירות. ההבדל בא ללמד שגם חייל בחופשה, אשר נפצע במהלך 14 הימים הראשונים שלה, רשאי להגיש תביעה זו.
התביעה מתנהלת כמו תביעת הביטוח הלאומי על אחוזי נכות
למעשה, התביעות במשרד הביטחון היו אמורות להיות פשוטות מכך, אבל מי ששירת בצה”ל ודאי מכיר היטב את מושג ה- “נצנץ”, אותו חייל שמתחזה לחולה או פצוע על מנת לא לשמור או להתייצב לתורנות מטבח. עם השנים, ממדי התופעה רק הולכים וטופחים, וזה מאלץ את רשויות הצבא ומשרד הביטחון להיות קשוחים וסלקטיביים גם עם חיילים שבאמת נפצעו או חלו, וזקוקים להכרה כזו ממשרד הביטחון כמו אוויר לנשימה. לכן, נוצר מצב שהחיילים הכשירים שמעוניינים להשתחרר מחובותיהם במרמה – מקלקלים לחיילים שבאמת זקוקים לשחרור ממנה על מנת לשרוד מבחינה בריאותית.
מסקנה: רק עורך דין מנוסה יזכה לאמון המערכת ויסלול לך את הדרך להכרה ממשרד הביטחון
במצב בו ממדי תופעת תביעות הכזב כה גדולים, אין מנוס מהתנהלות עם עורך דין שילווה אותך כבר ביום הפציעה או המחלה מול הרופא הצבאי, וימשיך ללוות אותך גם לאחר החפש”ש והשחרור. גם אם אתה כבר באזרחות, או אחרי שירות המילואים, אל תומר נואש: פנה לעורך דין כמה שיותר מהר, משום שאם חלפו 3 שנים מאירוע הפציעה או המחלה, על פי חוק משרד הביטחון יוכל שלא להכיר בכם, למעט במקרים חריגים שהגורמים הרשמיים בו הורו להשאיר פתוחים. מקרים חריגים אלו יהיו בדרך כלל תולדה של תיעוד במסמך רשמי של משרד הביטחון, למשל דו”ח פציעה.
כיצד תדעו למי לפנות?
חשוב שזה יהיה עורך דין שחבריכם החיילים נעזרו בו בעבר בתביעותיהם את משרד הביטחון, ואם אין לכם חברים כאלה, היכנסו לפורטלים של תובעי משרד הביטחון, בקשו המלצות, ואל תוותרו לעצמכם בעניין זה: ודאו שבאמת הגעתם לעורך דין בעל שם שיוכל לטפל בקלות בתביעתכם ולהשיג הישגים עבורכם מול משרד הביטחון בזמן אמת.
צרו קשר עם עורך דין עמוס אלגאלי מומחה באובדן כושר עבודה והשתכרות וכן בניסוח תביעות משרד הביטחון לבחינת המקרה שלכם ותחילת התהליך!