אביחי טבקעל פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז ת”א בערב יום הכיפורים לפני כשנתיים סמוך לשעה 19:00 נהג אזולאי ברכבו בכביש 4 לכיוון צפון, זאת לאחר שבשעות ששתה משקאות אלכוהוליים בבאר יעקב. נוכח כניסת יום כיפורים הייתה תנועת כלי הרכב בכביש מועטה ואיטית. אותה העת רכב ברק חורי ז”ל בן ה-13 על אופניו בכביש 4 בנתיב נסיעתו של אזולאי ולפניו בכביש. במהלך רכיבתו, עצר חורי ז”ל על מנת לשאול עוברת אורח לכיוון נסיעתו. משהגיע אזולאי אל מקום עצירתו, פגע בחורי ז”ל בעוצמה עם חזית הרכב. כתוצאה ממעשיו של אזולאי נפצע חורי באורח אנוש וזמן קצר לאחר מכן נפטר מפצעיו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופט ציון קפאח) גזר על אזולאי 10 שנות מאסר, 20 שנות פסילת רישיון ופיצויים בגובה של 150,00 ₪ בגין הרשעתו בעבירות המתה בקלות דעת ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
במהלך שלב הטיעונים לעונש העיד אביו של ברק ז”ל, איציק חורי, אשר סיפר על האובדן הגדול וביקש “ברק כבר לא יזכה לצו החיים ולא יוכל לממש את פרץ הרעיונות שהגה והכשרון בו התברך. בשמו של ברק בני ז”ל, וגם בשמם של אלפי – רבבות ילדים, בני נוער ואנשים הישוב, שעלולים להפגע מהתנהגות פלילית מסוג זה, ביום כיפור, או בכל יום אחר, בכביש, ברחוב, ובכל בסביבה בה כולנו אנו חיים ופועלים, ראוי שתצא מכאן אמירה ברורה בהתאם לנסיבות החמורות של המקרה הזה. רק בענישה הולמת יוכל לצאת מכאן מסר חברתי וגם ציבורי חד ונוקב.”
בגזר הדין, ציין כב’ השופט קאפח כי ״אופן נהיגת הנאשם ותוצאתה הנוראה פגעו בערך קדושת החיים ובחובה להגן על שלמות גופם ונפשם של המשתמשים בדרך ובכללם רוכבי האופניים. המעט שבאמירה זו מכיל את המרובה ואין בו כדי לבטא את עוצמת הפגיעה בקדושת החיים שהינה הערך הנעלה מכל בחברה מתוקנת ונאורה”.
לאחר קבלת גזר הדין מסרה עו”ד רותם נוימן וסרמן מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) כי “בנובמבר 2021 היה אמור ברק חורי ז”ל לחגוג את בר המצווה שלו. במקום זאת, כחודשיים קודם לכן, כבה פתיל חייו. ביום היחיד בשנה שבה הולכי הרגל ורוכבי האופניים מחליפים את המכוניות, שעט לעברו הנאשם במהירות. חרף מודעתו למוסכמה החברתית בדבר השימוש בדרכים על ידי הולכי רגל ורוכבי אופניים ביום כיפור וחובת הזהירות המוגברת שחלה עליו בהקשר זה, נהג הנאשם בנהיגה “עיוורת”, במהירות גבוהה ותחת השפעת משקאות משכרים. תופעת הקטל בכבישים, שמלווה את חיינו כאן באופן קבוע ומתעצם – היא לא גזירת גורל. הטלת ענישה משמעותית ומוחשית על ידי בתי המשפט היא נדבך משמעותי במאבק בתופעה, וזאת בייחוד כשמדובר בעבירות המבוצעות תוך קלות דעת.”