אביעד ברטובימי המלחמה זכורים לכולם כתקופה של חוסר ודאות מוחלט, שבה מוסדות החינוך היו סגורים והשגרה נעלמה. עבור משפחות לילדים על הרצף התקשורתי, השבירה של השגרה והיעדר המסגרות יצרו קושי מורכב כפול ומכופל. מי שהרימה אז את הכפפה והפכה לעוגן עבור אותן משפחות היא הגננת שמרית כהן.
באותם ימים, למרות שמשרד החינוך לא איפשר לגננות לעבוד באופן סדיר, כהן החליטה על דעת עצמה לפעול, וברגע שהתקבל האישור הביטחוני לקיים פעילות בתוך מרחבים מוגנים היא התייצבה בממ”ד של התיכון בעיר, כשהיא מביאה איתה משחקים, ציוד וספרים מוכרים מהגן כדי לייצר עבור הילדים סביבה מוכרת ומשרה ביטחון.
יחד עם בנה, שהצטרף אליה בהתנדבות, השניים הפעילו מסגרת שלמה עבור הילדים והעניקו להם ולהוריהם שעות קריטיות של הפוגה ונורמליות בתוך הטירוף.
השבוע, בעקבות הפעילות יוצאת הדופן הזו, הוזמנה כהן ללשכת ראש העיר שם העמיק לה ברודני תעודת הוקרה רשמית על פועלה ומסירותה.
גורמים באגף החינוך והורים שילדיהם לקחו חלק בפעילות איתם שוחחנו סיפרו על שמרית כי מדובר בדמות חינוכית למופת, “שהוכיחה מהי אחריות חברתית וערבות הדדית ברגע האמת.”
לדבריהם, “המהירות שבה התגייסה למשימה וההבנה העמוקה של הצרכים הייחודיים של הילדים בתקופת חירום, הפכו אותה לכתובת מעוררת השראה עבור כלל התלמידים, ההורים וצוותי החינוך והמקצוע שלמדו ממנה על מסירות ודאגה.”